אומנם החום ממיס את מה שנשאר אולי מהתאים האפורים, לפחות בחלק זה של העולם, אבל למי שיש את הסבלנות והשכל, גוגל מזמינה אותו לציד האוצר
2008.
אין צורך בהרשמה, אבל כם צריך לתת שם וסיסמא לפני שמקבלים את החידה הראשונה על מנת שיוכלו לספר לכם במה (ואם) זכיתם.
זה התחיל לפני חודש, אבל מוטב מאוחר?
בעקרון מה שתריך לעשות זה לפתור חידות בנוסח הזה: Find the smallest number that can be expressed as
the sum of 7 consecutive prime numbers,
the sum of 13 consecutive prime numbers,
the sum of 889 consecutive prime numbers,
the sum of 1135 consecutive prime numbers,
the sum of 1255 consecutive prime numbers,
and is itself a prime number.
For example, 41 is the smallest prime number that can be expressed as
the sum of 3 consecutive primes (11 + 13 + 17 = 41) and
the sum of 6 consecutive primes (2 + 3 + 5 + 7 + 11 + 13 = 41).
אני מניח שהשם אומר הכל.
אתר וידאו העוסק רובו ככולו באבטחת מידע על גווניה השונים (תיכנות, שימוש ביישומים שונים, היסטוריה)
הנה הקישור.
עד כמה שאני יכול לקבוע אין כאן משהו חדש או מקורי אלא אוסף קטעי וידאו שמסתובבים ברשת.
ועוד מאותה משפחה: סקיוריטי פריק שמתחזק אתר דומה (ומצוין) אבל בעל תכנים מקוריים בעיקר.
יהיה השימוש אשר יהיה.
ניסיתי מילות מפתח שונות והתוצאות היו מספקות באופן חלקי ובניסיום לאתר קבצים בעברית בכלל הגעתי לאיזה עמוד עם הודעת שגיאה מהסוג שחושף את מערכת ההפעלה והשרת.
למי שמוצא את האתר לשימושי, יש אפשרות להוסיף אותו למנועי החיפוש בשועל אש. קישור
אם אלוהים ברא אותנו בשפת תכנות מסוימת\ מהי אותה השפה?
השיר הזה טוען שlisp.
I was taught assembler in my second year of school.
It’s kinda like construction work — with a toothpick for a tool.
So when I made my senior year, I threw my code away,
And learned the way to program that I still prefer today.
Now, some folks on the Internet put their faith in C++.
They swear that it’s so powerful, it’s what God used for us.
And maybe it lets mortals dredge their objects from the C.
But I think that explains why only God can make a tree.
For God wrote in Lisp code
When he filled the leaves with green.
The fractal flowers and recursive roots:
The most lovely hack I’ve seen.
And when I ponder snowflakes, never finding two the same,
I know God likes a language with its own four-letter name.
Now, I’ve used a SUN under Unix, so I’ve seen what C can hold.
I’ve surfed for Perls, found what Fortran’s for,
Got that Java stuff down cold.
Though the chance that I’d write COBOL code
is a SNOBOL’s chance in Hell.
And I basically hate hieroglyphs, so I won’t use APL.
Now, God must know all these languages, and a few I haven’t named.
But the Lord made sure, when each sparrow falls,
that its flesh will be reclaimed.
And the Lord could not count grains of sand with a 32-bit word.
Who knows where we would go to if Lisp weren’t what he preferred?
And God wrote in Lisp code
Every creature great and small.
Don’t search the disk drive for man.c,
When the listing’s on the wall.
And when I watch the lightning
Burn unbelievers to a crisp,
I know God had six days to work,
So he wrote it all in Lisp.
Yes, God had a deadline.
So he wrote it all in Lisp.
ב1986 פרסמה סוזן לאמרס ספר שכותרתו היתה Programmers at Work: Interviews With 19 Programmers Who Shaped the Computer Industry .
עכשיו היא מעלה את הספר לרשת (לינק)
הראיונות עצמם מעניינים כולם, אבל אותי ריתק במיוחד הראיון עם ביל גייטס שנערך ב1986 ובו מציג גייטס את השקפתו על פיתוח תוכנה ואומנות התיכנות.
באותה עת בראש החברה שבה הוא עומד היו כ160 מתכנתים בלבד.
בין השאר הוא מספר מה הוא מחשיב להשיג הגדול שלו כמתכנת (שפת בייסיק למעבדי 8080), מה בעיניו הכי קשה בלהיות מתכנת (לבחור אלגוריתמים נכונים למשימה ולנסות לפשט אותם ככל הניתן), מה הוא פיתוח גרוע בעיניו ומה הוא לא אוהב (מתכנתים שלא מתעדים את הקוד שלהם). הראיון המלא.
הספר Programmers at work מצטרף לרשימה הולכת וגדולה של אנשים שמעלים את עבודתן לרשת וטוב שכך.
בחלק מהמקרים (כמו רוס אנדרסון) מדובר בספרים שהנחשבים לטובים שנכתבו בתחומם.
הקרדיט מגיע לגרסא המודפסת של ידיעות אחרונות.
במוסף 7 לילות של ידיעות הם הביאו מספר רשתות חברתיות איזוטריות במיוחד וזו היתה אחת מהן.
מלבד העובדה שהם טעו בלינק.
אז ככה: זו הרשת ולמעשה היא חלק מהפלטפרומה של ning.com המאפשרת לכל אחד להתחיל רשת חברתית משלו ולא רשת עצמאית כפי שתיארו בידיעות שלא פספסו אף קלישאת האקרים בסגנון “אם תרשמו אז ישר יפרצו לכם למייל”.
לגבי הרשת עצמה יש לי מספר דברים להגיד.
מי שפתח אותה הוא פטקו ד. פטקוב הלא הוא pdp שכותב בלוג מוערך בשם Gnucitizen.
העניין השני הוא שלמרות שיש שם דברים מעניינים לקרוא, זו סך הכל עוד רשת חברתית אחת שלא מוסיפה כלום לעשרות האחרות.
אז אני אוסיף המון אנשים שאני לא מכיר בתור “חברים”.
כבר בפייסבוק זה נראה לי פתטי ולפני שסגרתי את החשבון שם היו לי כ10 חברים בלבד שהיו כולם אנשים שאני מכיר, אם מהרשת ואם מהחיים.
ומשהו על מושג ההאקר.
לעיתים נדירות קורה שהאקרים אמיתיים אכן מתייחסים לעצמם כהאקרים.
המושג הזה כל כך עוות ודבקה בו כזו קונוטציה שלילית שכיום הוא משמש בעיקר סקריפט קידיז ואנשים לא מוכשרים אחרים. מרכוס ראנום דיבר פעם על כך שחלק מהבעיה היא שבתקשורת מופיעים אנשים מהסוג הזה שיודעים לדבר את הדיבור, כל מיני מילות באז מרשימות שמשפיעות על אנשים שלא בקיאים בתחום, יוצרים לעצמם תדמית מסוימת ובדרך מנציחים את כל עניין ה”האקרים הם גאוני מחשב מרושעים”.
טוב, קצת נסחפתי למקומות לא רלוונטיים.
בכלל, מזה זמן מה שאני מחפש לי אתר דמוי “אורקוט” של גוגל שהיתה רשת חברתית מצוינת במובן של זה שהיו בה המון נושאים.
אם הייתי רוצה הלצטרף לקבוצה שעוסקת בlisp או במוסיקה קלאסית, הכל היה שם.
למרבה הצער זו אולי רשת מגוונת אבל היא גם רשת מתה.
למרבה הפלא בסופו של דבר מצאתי רשת כזאת.
אתר הבלוגים לייבג’ורנל.
אני לא בטוח של”ג נחשב באמת לרשת חברתית. עדיין לא ירדתי לנבכי המקום במובן של להבין את הדינמיקה האנושית, אבל הוא ללא ספק מייצר לי לא מעט הכרויות עם כותבים שעוסקים בדברים שמענינים אותי.
וכן, גם שם פתחתי בלוג.
נ.ב.
ובלי קשר לכלום, עוד רשת חברתית שאני מחבב מאוד עוסקת בספרים בלבד. זה הפרופיל שלי למי שרוצה.
לפני זמן מה גילו חוקרים בפרינסטון שמידע שנשמר על זכרון RAM לא ממש נעלם עם כיבוי המחשב, לפחות לא לפרק זמן מסוים.
עומר טרן הסביר יפה (כרגיל) את הבעיה והשלכותיה. ווסלי מק’גרו העלה לבלוג שלו תוכנה קטנה שהתפוך זכרון usb נייד להתקן חילוץ מידע מהסוג שהוזכר.
למעשה, לחוקרי פרינסטון שהעלו את הבעיה כבר היה יישום שפעל באותו אופן (ram2usb) אך הם לא שחררו אותו לציבור ולכן ווסלי מק’גרו כתב אחד משלו בשם msramdump (McGrew Security RAM Dumper) ופרסם בבלוג שלו כולל קוד מקור.
במידה ואין לכם זכרון usb נייד, קיימת גם גרסאת iso לצריבה על תקליטור.
את כל זה ופרטים נוספים תמצאו כאן.
מישהו טרח וליקט לינקים לכל 122 ההרצאות והדיונים שהתקיימו בכנס ההאקרים הגדול מכולם defon שהתקיים בחודש אוגוסט 2007 בפעם ה15.
בינתיים הוא פרסם 47 לינקים ראשונים ואת השאר בהמשך (אני מקווה).
מלבד אולי כנס blackhat, לא תמצאו הרצאות איכותיות ועדכניות מאלה.
זו לא בדיחה. מסתבר שבאמת היתה מערכת כזאת.
בשנות השמונים רכשה מיקרוסופט רישיון להפיץ גרסאת unix משלה מחברת AT&T שהיתה בעלת הזכויות על המערכת באותן שנים.
מכיוון שמיקרוסופט לא הצליחה להשיג אישור להשתמש בשם unix, הם בחרו בשם Xenix ובין השאר המערכת רצה אפילו על PDP-11
ואיך הגעתי לזה אתם שואלים?
ובכן, אני קורא ספר העוסק במערכת ההפעלה FreeBSD והוא מתחיל בסקירה היסטורית של unix לאורך השנים ושם מצאתי את המידע המעניין הזה.
מי יודע, אולי יבוא יום וזו כבר לא תהיה בדיחה.
מקור התמונה: וויקיפדיה
